פיתוח ישראלי: מטפלים בדיכאון ללא תרופות מעובד עפ“י כתבות של אריאלה איילון, ד“ר איתי גל ורויטרס, אתר Yne
דיכאון הוא אחת המחלות השכיחות ביותר היום בעולם, 20% עד 30% מתושבי המערב לוקים בו. לצד המירוץ אחרי התרופה האנטי דיכאונית האולטימטיבית, מחפשים החוקרים שיטות טיפול אחרות. מכשיר חדש פרי פיתוח ישראלי, שמגרה את רקמות המוח העמוקות באמצעות גלים מגנטיים, עשוי להיות פריצת הדרך. במחקר שנערך בימים אלה בבית-החולים שלוותא מספרים המטופלים על שיפור ניכר במצבם. בעתיד עשוי המכשיר לרפא או להקל על מגוון בעיות נוירולוגיות ובהן שבץ מוחי, אלצהיימר, פרקינסון ואוטיזם.
”... וזהו סוף הזיכרון“ ארז פודולי
אנחנו עשויים ממה שאנחנו זוכרים. הזהות שלנו, העבר שלנו, האנשים אותם אנו אוהבים - כולם חלק בלתי-נפרד מיכולתו של המוח שלנו לקשור את החוטים הדקיקים למארג שלם של זיכרונות. וזה איננו רק תיאור מטפורי, אלא גם תיאור של חלק מהתהליכים הנפגעים במוח של חולי אלצהיימר. ובאמת, מהי מחלת אלצהיימר?
מהו EEG? אילנה ציון-גולומביק
השפה בה תאי עצב מתקשרים זה עם זה היא שפה חשמלית. Electroencephalography ((EEG הינו כלי המאפשר לנו למדוד את הפעילות החשמלית המיוצרת במוח, אשר פותח לנו צוהר חשוב לחקירת פעילות ותפקוד המוח. המדידה מתבצעת באמצעות אלקטרודות המונחות על פני הקרקפת, אשר קולטות את השדה החשמלי המיוצר על ידי תאי העצב.
תפיסה ללא תופס רפאל מלאך ואחרים
מודלים מסורתיים של תפיסה אנושית מניחים שבהתנסות תחושתית כרוך משחק הדדי חיוני בין פעילות בקליפת-המוח התחושתית, המייצגת את הגירוי, ובין קליפת-המוח הפְּרֶה-פרונטלית, המשמשת כמערכת ”משקיפה“: קולטת את דפוסי הפעילות שמוצאם בקליפת המוח התחושתי האחורי, ומפרשת אותם. אולם תוצאות חדשות של fMRI [הדמיית תהודה מגנטית תפקודית] שעלו מן המחקר שלנו, יש בהן כדי לערער על הדעה המקובלת הזאת.
זיהוי אובייקטים וקטגוריזציה רובי המר
העולם סביבנו עשיר בפרטים שמציפים את מערכות החישה שלנו. האתגר שעומד בפני המוח האנושי כמו בפני מערכת העצבים של כל יצור חי, הוא לנצל את המידע החושי באופן שישפר את יכולת השרידות שלנו וייעל את פעולותינו. יכולת עיבוד המידע של המוח מאפשרת לנו להבחין בין אובייקטים שונים, לזהות אותם ולהכליל מניסיוננו אל מצבים חדשים.
