גירוי מגנטי בעומק המוח טיפול ניסיוני בדיכאון

קבוצת המחקר:
ד"ר אברהם צנגן, מכון ויצמן למדע
ד"ר יפתח רוט, חברת Brainsway

רקע
דיכאון חמור וממושך הוא הפרעה נפשית קשה הפוגעת בחייהם של מיליוני אנשים.
רוב הלוקים בדיכאון מטופלים באמצעות טיפול נפשי, טיפול תרופתי, או שילוב של השניים, אך ישנם חולים רבים שהטיפול אינו מסייע להם. עד היום חולים אלה טופלו בעזרת נזעי חשמל ("שוקים חשמליים"), שיטה שנויה במחלוקת הכרוכה בהרדמה.

בשנים האחרונות פותחו מכשירים המאפשרים גירוי מגנטי של המוח דרך הגולגולת בשיטה הקרויה TMS או בשמה המלא Trans-cranial magnetic stimulation. גירוי מגנטי של המוח אינו חודרני, אינו כואב ואינו מצריך הרדמה, ולכן קבוצות מחקר שונות מנסות להסתייע בו לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות ונוירולוגיות.

אחת המגבלות של רוב מכשירי ה-TMS היא טווח ההשפעה שלהם, המגיע לרוב עד לשני סנטימטר לכל היותר בעומק המוח. לכן מכשירים אלה אינם יעילים לגירוי מבנים הנמצאים בעומק קליפת המוח ומתחת לה, כולל כאלה הקשורים לרגשות, לעונג ולחיזוקים. היכולת ליצור גירוי מגנטי בעומק המוח היא פרי פיתוח חדשני בשיתוף מתמשך בין מכון ויצמן למדע לחברת ההזנק (סטרטאפ) Brainsway. המכשיר שפיתחו החוקרים מגיע לטווח של חמישה עד שישה ס"מ בעומק המוח. פיתוח הטכנולוגיה נעשה תוך שילוב בין ניסויים בבעלי חיים ובין ניסויים קליניים בבתי חולים פסיכיאטריים.

מפות עוצמה וכיוון של השדות החשמליים במודל של מוח בתגובה לגירוי מגנטי.
כל ציור מראה סדרת חתכים מאוזנים במרווחים של ס"מ אחד זה מזה. הצבע מסמן את עוצמת הזרם (לבן - אפס. אדום - עוצמה המספיקה להפעלת תאים במוח).


מפות תגובה לגירוי בעזרת סליל TMS רגיל (בצורת הספרה 8).


מפות תגובה לגירוי בעזרת סליל TMS עמוק. ניתן לראות כי הגירוי חזק מספיק (צבע אדום) גם בעומק של יותר מארבעה ס"מ מהגוגלת.

שאלות המחקר:
האם טיפול בעזרת גירוי מגנטי בעומק המוח עוזר לאנשים עם דיכאון?
אם הטיפול מביא לתגובה חיובית, מהי עוצמת התגובה, תוך כמה זמן היא מופיעה ולכמה זמן היא מחזיקה?

שיטות המחקר
כדי לענות על השאלה נערך במהלך מחקר בבית החולים הפסיכיאטרי "שלוותה", ובו נבדקה השפעת הטיפול בגירוי מגנטי עמוק על מטופלים עם דיכאון עמיד לטיפול תרופתי.
חשוב לציין כי למחקר בבית החולים קדמו שני מחקרים לבדיקת בטיחות השימוש במכשיר והאפשרות של תופעות לוואי קוגניטיביות ורגשיות. ראשית, נבדק בטיחות השימוש בניסוי בבעלי חיים ורק לאחר שהוכחה בטיחותו - הוא נבדק על קבוצת בני אדם בריאים.
במסגרת המחקר כל מטופל קיבל גירוי מגנטי במשך ארבעה שבועות, חמישה ימים בשבוע.
כדי לבדוק את השפעת הטיפול דירג הרופא כל מטופל באמצעות שאלון דיכאון סטנדרטי ואחיד שאותו מילא בעקבות ראיון שנערך כל כמה ימים (ככל שהציון בסולם גבוה, הדיכאון חמור יותר). בנוסף, התבקשו המטופלים לספר על תחושותיהם בשאלונים סטנדרטיים למילוי עצמי.

תוצאות המחקר

• התוצאות היו מעודדות: כמחצית מהמטופלים הראו ירידה של 50% ומעלה ב"סולם הדיכאון", ורק 8% לא הראו שום שיפור.
• השפעת הטיפול ניכרה אצל רוב המטופלים כבר אחרי 7-10 ימי טיפול, ונותרה קבועה גם שבוע אחרי הפסקת הטיפול.
• מצבם של רוב המטופלים שהגיבו לטיפול לא החמיר גם בבדיקה שבוצעה 3 חודשים לאחר סיום הטיפול.
• המטופלים לא דיווחו על תופעות לוואי או על סימני התמכרות.

דיון ומסקנות
במחקר זה נעשה שימוש בטכנולוגיה חדישה לטיפול בדיכאון חמור העמיד לתרופות. פריצת הדרך של החוקרים היתה בהגדלת טווח הגירוי ובמיקודו במבנים בעומק המוח הקשורים להפרעת הדיכאון.
למרות שהתוצאות הללו מעודדות מאוד, עוד ארוכה הדרך להפיכת הטיפול הניסיוני לחלק בלתי נפרד משיטות הטיפול המקובלות בדיכאון. לדוגמה, נדרש עוד מחקר בנוגע למשך ההשפעה של הטיפול בטווח הארוך.

מפתחי השיטה מקווים להיעזר בה, תוך שינויים מתאימים במבנים המרחביים של הסלילים עשויים לסייע, לטיפול במגוון הפרעות מלבד דיכאון, הדורשות יכולת לגרות אזורים עמוקים במוח: התמכרות לסמים, השמנת יתר, מחלת פרקינסון, אלצהיימר ועוד. מחקרים ראשוניים בנושאים אלה כבר נמצאים בתחילת הדרך.

חשיבות המחקר
לפריצת דרך בתחום הטיפול בדיכאון יש משמעות רבה לחייהם של מיליוני הלוקים במחלההחולים, ובייחוד לאלה שאינם מגיבים לטיפולים הקיימים או נמנעים מפנייה לטיפול. טיפול יעיל בדיכאון יביא יביא לא רק שיפור משמעותי באיכות החיים אלא במקרים רבים להצלת חיים ממש, וזאת בשל האחוזים הגבוהים של ניסיונות התאבדות בקרב חולי דיכאון חמור.

הצלחה בטיפול בדיכאון באמצעות גירוי מגנטי תהווה מודל לפיתוח טיפול ללא ניתוח וללא תרופות בהפרעות נוירולוגיות ופסיכיאטריות רבות, שבהן ניתן למקם את הפגיעה באזורים מסוימים במוח.

הרחבה על...
רלוונטיות המחקר - במחקר המדעי נהוג להבחין בין מחקר בסיסי ולמחקר יישומי. המחקר הבסיסי עוסק בהרחבת הידע שלנו על העולם . (כולל אותנו בני האדם). המחקר היישומי מבקש להשתמש בידע שנצבר כדי לפתור בעיות העומדות בפני האנושות וכדי לשפר את איכות חיינו. לדוגמה, מחקרים יישומיים בתחום הרפואה עוסקים בפיתוח תרופות וטכנולוגיות חדשניות לטיפול במחלות ובהפרעות שונות. מחקרים יישומיים בתחום ההנדסה והפיסיקה עוסקים בפיתוח חומרים, מכשירים ותוכנה. פיתוחים אלה מיועדים לקידום הייצור בתעשייה ובחקלאות, קידום יכולותלשיפור כלי תחבורה, ואמצעי תקשורת, שיפור פעילויות הפנאי ועוד. מחקרים יישומיים קיימים גם בתחום מדעי החברה - למשל שיפור תוכניות לימודים, טכניקות אבחון ומיון, ועוד. המחקר היישומי מהווה רק חלק קטן מסך כל הפעילות המחקרית.

המדע הבסיסי והיישומי קשורים זה לזה בקשר הדוק. כדי שנוכל למצוא פתרונות מדעיים יישומיים לבעיות בוערות אנחנו זקוקים לתשתית רחבה של ידע בסיסי. לדוגמה, כדי שנוכל לפתח תרופות יעילות למחלת הסרטן עלינו להכיר טוב יותר את התנהגות המערכת החיסוןנית באדם הבריא ובאדם החולה. כפי שתראו בתערוכה, לעתים קרובות מחקר על שאלות תיאורטיות בסיסיות מוביל (לפעמים במקרה) לפריצות דרך בתחום המחקר היישומי.